- התסמינים העיקריים של ההפרעה
- כיצד להבדיל בין מצבר לאספן
- מה גורם להפרעה זו
- אופן ביצוע הטיפול
- סיבוכים אפשריים
מצברים כפייתיים הם אנשים שמתקשים מאוד להשליך או לעזוב את חפציהם, גם אם הם כבר לא מועילים. מסיבה זו, מקובל שלביתם ואף למקום העבודה של אנשים אלה יש חפצים רבים שהצטברו, ומונעים מעבר ושימוש במשטחים שונים.
בדרך כלל החפצים המצטברים הם אקראיים ואף ניתן למצוא אותם בפח, אך האדם רואה בהם צורך בעתיד או שיש להם ערך כספי גבוה.
ניתן לזהות הפרעה זו על ידי משפחה או חברים, אך באופן כללי האדם עצמו אינו יכול לזהות שיש לו בעיה, ולכן אינו מבקש טיפול. במקרים אחרים, ההפרעה קלה וכיוון שהיא אינה משפיעה על הפעילות היומיומית, לא ניתן לשים לב אליה ולא מטפלים בה. עם זאת, בכל פעם שיש חשד, חשוב להתייעץ עם פסיכולוג כדי לאשר את האבחנה ולהתחיל טיפול מתאים.
התסמינים העיקריים של ההפרעה
בדרך כלל, מצברים כפייתיים מראים סימנים כמו:
- קושי לזרוק חפצים לפח, גם כשהם חסרי תועלת; קושי לארגן את חפציכם; צבירת חפצים בכל המקומות בבית; פחד יתר על המידה להישאר ללא חפץ; מרגיש שהם לא יכולים לזרוק חפץ לפח, כפי שהם עשויים להזדקק חפש אובייקטים חדשים, אפילו כאשר יש להם כבר כמה מהם.
בנוסף, אנשים שהם מצברים כפייתיים גם הם מבודדים יותר, בעיקר במקרים חמורים יותר, מכיוון שהם מתביישים במצבם שלהם ובמראה ביתם. מסיבה זו, אנשים אלה נוטים יותר לפתח מחלות פסיכיאטריות אחרות, כמו דיכאון, למשל.
תסמינים אלה עשויים להופיע במהלך הילדות, אך הם נוטים להחמיר עם הבגרות, כאשר האדם מתחיל לקנות את חפציו שלו.
במקרים מסוימים, האדם שעושה הצטברות מוגזמת עשוי אף לצבור בעלי חיים, אפילו שיש לו כמה עשרות או מאות בעלי חיים שיכולים לחיות בתוך הבית ויש להם מעט תנאים.
כיצד להבדיל בין מצבר לאספן
לעתים קרובות ניתן לטעות במצבר כאספן, או שהוא יכול אפילו להשתמש בתירוץ של יצירת אוסף, רק שאחרים לא רואים אותו בצורה מוזרה.
עם זאת, דרך קלה להבחין בין שני המצבים היא שבדרך כלל, האספן גאה להציג ולארגן את האוסף שלו, בעוד שהמצבר מעדיף לשמור בסוד ולהסתיר את החפצים שהוא צובר, בנוסף לכך שהוא מתקשה לארגן את עצמו.
מה גורם להפרעה זו
הסיבה המדויקת להצטברות עצמים מוגזמת של אדם אינה ידועה, עם זאת יתכן שזה קשור לגורמים גנטיים, תפקוד מוחי או אירועים מלחיצים בחייו של האדם.
אופן ביצוע הטיפול
הטיפול במצברים כפייתיים יכול להיעשות באמצעות טיפול התנהגותי, והפסיכולוג מבקש לגלות את סיבת החרדה הגורמת לרצון לשמור על דברים. עם זאת, טיפול זה יכול לקחת מספר שנים לתוקף מכיוון שהוא דורש מסירות רבה מצד האדם.
ניתן להשתמש בתרופות נגד דיכאון גם כדי להשלים את הטיפול, וכך לסייע למטופל להימנע מהרצון להצטברות כפייתית, אך במקרה זה, יש לציין אותו על ידי פסיכיאטר.
בדרך כלל, מצברים כפייתיים אינם פונים לקבלת טיפול מכיוון שהם אינם מבינים שמצבם הוא מחלה, ולכן משפחה וחברים לוקחים תפקיד חשוב מאוד בסיוע לאדם לרפא.
סיבוכים אפשריים
למרות שההצטברות עשויה להיראות מעט הפרעה מטרידה, האמת היא שיכולה להיות בה מספר סיכונים בריאותיים, במיוחד הקשורים לאלרגיות וזיהומים תכופים, שכן עודף חפצים מקשה על משימת ניקוי הבית, מה שמקל על הצטברותם של חיידקים, פטריות ווירוסים.
בנוסף, תלוי במידת הצטברותם של חפצים, יכול להיות גם סכנה לנפילות מקריות או אפילו קבורה, מכיוון שהחפצים עלולים ליפול על האדם.
ברמה הפסיכולוגית, גם מצברים כפייתיים נוטים יותר להתבודד ויכולים לפתח דיכאון קשה, במיוחד כאשר הם מכירים בבעיה אך אינם רוצים או לא יכולים לעבור טיפול.
