התמרון של קריסטלר, המכונה גם לחץ פונדלי, מורכב מהפעלת כוח בחלקו העליון של הרחם לעבר תעלת הלידה לקיצור הלידה.
באופן כללי, טכניקה זו מבוצעת בשלב השני של הלידה, המכונה שלב הגירוש, ולשם כך, רופא או אחות מדגישים את החלק העליון של ידיה או זרועה של האישה ההרה במהלך התכווצויות, כדי לעזור לתינוק לרדת.
למרות שמדובר בטכניקה הנהוגה בלידות רבות, היא עדיין נחקרת בצורה גרועה, אך חלק מהסיכונים הידועים שלה כוללים:
- ליקויים באזור האינטימי של האישה; קרע או היפוך הרחם; צורך מוגבר להשתמש במלקחיים או כוס יניקה; חבורות בראשו של התינוק; שברים בעצם הבריח או הגולגולת של התינוק; פגיעות בעצבי זרועות התינוק.
לפיכך, יש להשתמש בתמרון הקריסטל רק כמוצא אחרון כאשר העבודה הטבעית מתקשה מאוד, על מנת לצמצם את הצורך בניתוח קיסרי.
כך שלפני ביצוע התמרון הזה, מומלץ לנסות טכניקות אחרות כמו שינוי מיקום האישה ההרה, עידוד האישה ההרה להתאמן או לעורר פעילות גופנית במהלך הלידה, כמו להסתובב בחדר השינה, למשל.
הכירו כמה מהתרגילים הטובים ביותר שיכולות נשים הרות לעשות כדי להקל על הלידה.
כאשר ניתן להשתמש בתמרון
בדרך כלל משתמשים בתמרון קריסטלר במצבים של:
- סבל לתינוק בזמן הלידה; קושי בגירוש התינוק; עייפות יתר של האישה ההרה; השפעה אינטנסיבית של הרדמה המונעת את האישה ההרה לדחוף את התינוק.
עם זאת, לפני ביצוע התמרון, חשוב להעריך האם התינוק אינו נמצא בדיסטוציה בכתף, וזה כאשר אחד הכתפיים נלכד כנגד עצמות הירך של האישה ההרה, מכיוון שאם מיושם במקרים אלו, התמרון אינו פותר את הדיסטוציה ו זה יכול גם לגרום נזק עצבי קשה לזרועו של התינוק.
