אמלובלסטומה היא גידול נדיר הגדל בעצמות הפה, בעיקר בלסת, וגורם לתסמינים רק כשהוא גדול מאוד, כמו נפיחות בפנים או קושי להזיז את הפה. במקרים אחרים, מקובל להתגלות רק במהלך בדיקות שגרתיות אצל רופא השיניים, כמו למשל צילומי רנטגן או MRI למשל.
באופן כללי, אמלובלסטומה היא שפירה ושכיחה יותר בקרב גברים בני 30 עד 50, עם זאת, יתכן גם כי אמלובלסטומה מסוג לא קיצי מופיעה לפני גיל 30.
על אף שאינה מסכנת חיים, אמלובלסטומה הורסת את עצם הלסת בהדרגה, ולכן יש לבצע טיפול בניתוח בהקדם האפשרי לאחר האבחון, בכדי להסיר את הגידול ולמנוע הרס עצמות בפה.
תסמינים עיקריים
ברוב המקרים, אמלובלסטומה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, והיא מתגלה במקרה במהלך בדיקות שגרתיות אצל רופא השיניים. עם זאת, אנשים מסוימים עשויים לחוות תסמינים כגון:
- נפיחות בלסת, שאינה כואבת; שטפי דם בפה; עקירה של שיניים מסוימות; קושי בהנעת הפה; תחושת עקצוץ בפנים.
הנפיחות הנגרמת על ידי אמלובלסטומה מופיעה בדרך כלל בלסת, אך היא יכולה לקרות גם בלסת. במקרים מסוימים האדם עלול לחוות כאב חלש ומתמיד באזור הטוחן.
כיצד מתבצעת האבחנה
האבחנה של אמלובלסטומה נעשית באמצעות ביופסיה לצורך הערכת תאי הגידול במעבדה. עם זאת, רופא השיניים עשוי לחשוד באמלובלסטומה לאחר בדיקות רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת, תוך הפניית המטופל לרופא שיניים מומחה באזור.
סוגים של אמלובלסטומה
ישנם 3 סוגים עיקריים של אמלובלסטומה:
- אמלובלסטומה חד-מיסטיקית: מאופיינת בכך שהיא נמצאת בתוך ציסטה ולעיתים קרובות היא גידול דודי. אמלובלסטומה Multicystic: הוא הסוג הנפוץ ביותר של אמלובלסטומה, המופיע בעיקר באזור הטוחן; אמלובלסטומה פריפריאלית: זהו הסוג הנדיר ביותר שמשפיע רק על הרקמות הרכות, מבלי להשפיע על העצם.
יש גם אמלובלסטומה ממאירה, שהיא נדירה אך יכולה להופיע גם בלי שקדמו לה אמלובלסטומה שפירה, שעלולה להיות גרורות.
אופן ביצוע הטיפול
הטיפול אמלובלסטומה אמור להיות מודרך על ידי רופא שיניים, ובדרך כלל הוא נעשה באמצעות ניתוח להסרת הגידול, חלק העצם שנפגע וחלק מהרקמה הבריאה, ובכך מונע את הופעת הגידול שוב.
בנוסף, הרופא עשוי גם להמליץ על שימוש ברדיותרפיה להסרת תאי גידול שאולי נותרו בפה או לטיפול באמלובלסטומות קטנות מאוד שאינן דורשות ניתוח.
במקרים החמורים ביותר, בהם יש צורך להסיר עצם רבה, רופא השיניים יכול לבצע שחזור של הלסת לשמירה על האסתטיקה והפונקציונליות של עצמות הפנים, באמצעות חתיכות עצם שנלקחות מאיזור אחר בגוף.
