כל אישה בהריון עם סוג דם שלילי צריכה לקבל זריקת אימונוגלובולין במהלך ההיריון או זמן קצר לאחר הלידה כדי למנוע סיבוכים אצל התינוק.
הסיבה לכך היא שאישה הסובלת מ- Rh שלילי ובאה במגע עם דם חיובי Rh (מהתינוק בזמן הלידה למשל), גופה יגיב על ידי ייצור נוגדנים כנגד RH חיובי ששמו הוא מודעות ל- HR.
לרוב אין סיבוכים במהלך ההריון הראשון מכיוון שהאישה באה במגע רק עם הדם של התינוק במהלך הלידה, אך קיימת אפשרות לתאונת דרכים או הליך רפואי דחוף אחר דחוף העלול להכניס את הדם של האם במגע ו של התינוק, ואם כן, התינוק יכול לעבור שינויים רציניים.
הפיתרון להימנעות מרגישות האם לר Rh הוא שהאישה תזרוק זריקת אימונוגלובולין במהלך ההריון, כך שגופה לא יהווה נוגדנים חיוביים נגד Rh.
מי צריך ליטול אימונוגלובולין
טיפול בזריקת אימונוגלובולין מיועד לכל הנשים ההרות עם דם שלילי Rh אשר לאביהן חיובי ל- RH, שכן קיים סיכון שהתינוק ירש את הגורם Rh מהאב וגם יהיה חיובי.
אין צורך בטיפול כאשר גם אם הילד וגם אביו שלילי Rh הם שליליים מכיוון שלתינוק יש גם RH שלילי. עם זאת, הרופא עשוי לבחור לטפל בכל הנשים עם Rh שליליות, מסיבות בטיחותיות, מכיוון שאבי התינוק עשוי להיות אחר.
כיצד לקחת אימונוגלובולין
הטיפול שצוין על ידי הרופא כאשר האישה סובלת משליליות Rh מורכב מנטילת זריקות 1 או 2 של אנטי-D אימונוגלובולין, בהתאם ללוח הזמנים הבא:
- במהלך ההיריון: קח זריקה אחת בלבד של אנטי-D אימונוגלובולין בין 28-30 שבועות של ההיריון, או 2 זריקות בשבוע 28 ו -34 בהתאמה; לאחר הלידה: אם התינוק חיובי ל- Rh, האם חייבת לעבור זריקת אנטי-D אימונוגלובולין תוך 3 ימים לאחר הלידה, אם הזריקה לא נעשתה במהלך ההיריון.
טיפול זה מיועד לכל הנשים שרוצות יותר מילד אחד ויש לדון ברופא עם ההחלטה שלא לעבור טיפול זה.
הרופא עשוי להחליט לבצע משטר טיפולי זהה לכל הריון, מכיוון שהחיסון נמשך זמן קצר ואינו סופי. כאשר הטיפול אינו מתבצע התינוק עלול להיוולד עם מחלת Reshus, בדוק את ההשלכות והטיפול במחלה זו.
