תת פעילות של בלוטת התריס בהריון כאשר אינו מזוהה ומטופל עלול לגרום לסיבוכים לתינוק, מכיוון שהתינוק זקוק להורמוני בלוטת התריס המיוצרים על ידי האם על מנת להתפתח כראוי. לכן, כאשר אין מעט הורמון בלוטת התריס, כמו T3 ו- T4, יתכנו הפלה, התפתחות נפשית מעוכבת וירידה בכמות האינטליגנציה, מנת המשכל.
בנוסף, תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להפחית את הסיכוי להיכנס להריון מכיוון שהיא משנה את הורמוני הרבייה של האישה, גורמת לביוץ והתקופה הפורית שלא תתרחש במהלך המחזור החודשי. לכן חשוב שנשים בהריון ילוו על ידי רופא המיילדות וביצוע מדידות TSH, T3 ו- T4 לזיהוי תת פעילות של בלוטת התריס, והטיפול מתחיל במידת הצורך.
סיכונים לאם ולתינוק
תת פעילות של בלוטת התריס בהריון עלולה לגרום לסיבוכים הן לאם והן לתינוק, במיוחד כאשר לא מתבצעת האבחנה וכאשר הטיפול אינו מתחיל או מתבצע נכון. התפתחות התינוק תלויה לחלוטין, במיוחד ב -12 השבועות הראשונים להריון, בהורמוני בלוטת התריס המיוצרים על ידי האם. לפיכך, כאשר האישה סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס, קיים סיכון מוגבר לתוצאות וסיבוכים לתינוק, והעיקריים שבהם הם:
- שינויים לבביים; התפתחות נפשית מאוחרת; ירידה בכמות האינטליגנציה, מנת משכל, מצוקה עוברית, שהיא מצב נדיר המאופיין בירידה באספקת החמצן לתינוק, מה שמפריע לגדילת התפתחות התינוק; משקל לידה נמוך; של דיבור.
בנוסף לסיכון לתינוק, נשים עם תת-פעילות של בלוטת התריס אינן מזוהות או טופלות נמצאות בסיכון מוגבר לפתח אנמיה, שכיחות שליה, דימום לאחר לידה, לידה מוקדמת ואחוז לטיפול באקלמפיה, שזה מצב שנוטה להתחיל החל מ 20 שבועות של הריון וגורם ללחץ דם גבוה אצל האם, מה שעלול להשפיע על תפקודם התקין של האיברים ולגרום להפלה או לידה מוקדמת. ראו עוד אודות טרום אקלקומיה וכיצד לטפל בה.
איך לזהות
ברוב המקרים, נשים בהריון כבר סובלות מתת פעילות של בלוטת התריס לפני ההיריון, אך בדיקות טרום לידתי עוזרות לאיתור מחלות אצל נשים שלא סבלו מתסמיני הבעיה.
על מנת לאבחן את המחלה, יש לבצע בדיקות דם בכדי להעריך את כמות הורמוני בלוטת התריס בגוף, עם נוגדני TSH, T3, T4 ונוצרי בלוטת התריס ובמקרים חיוביים יש לחזור על הניתוח כל 4 או 8 שבועות. לאורך ההריון כדי לשמור על שליטת המחלה.
איך הטיפול צריך להיות
אם האישה כבר סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס ומתכננת להיכנס להריון, עליה לשמור על המחלה בצורה מבוקרת ולעשות בדיקות דם כל 6 עד 8 שבועות מאז השליש הראשון להריון, ומנת התרופה צריכה להיות גבוהה יותר מאשר לפני ההריון, עקוב אחר המלצות המיילדות או האנדוקרינולוג.
כאשר מתגלה המחלה במהלך ההיריון, השימוש בתרופות להחלפת הורמוני בלוטת התריס צריך להתחיל ברגע שאיתור הבעיה, וכן יש לבצע את הניתוחים כל 6 או 8 שבועות בכדי להתאים את המינון מחדש.
תת פעילות של בלוטת התריס
בנוסף לתקופת ההיריון, תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להופיע גם בשנה הראשונה לאחר הלידה, במיוחד 3 או 4 חודשים לאחר לידתו של התינוק. זה נובע משינויים במערכת החיסון של האישה, שממשיכים להרוס את תאי בלוטת התריס. ברוב המקרים, הבעיה היא זמנית ונפתרת תוך שנה לאחר הלידה, אולם ישנן נשים אשר מפתחות תת פעילות של בלוטת התריס, ולסביר להניח שכולם יחלו בבעיה בהריון עתידי.
לפיכך, יש להיות קשוב לתסמיני המחלה ולעשות בדיקות דם המעריכות את תפקוד בלוטת התריס בשנה הראשונה לאחר הלידה. אז, ראו מהם הסימפטומים של תת פעילות של בלוטת התריס.
צפו בסרטון הבא כדי ללמוד מה לאכול בכדי למנוע בעיות בבלוטת התריס:
